בית המשפט הכלכלי בתל אביב קיבל בשבוע שעבר את בקשת פסגות קרנות נאמנות שבבעלות חברת וואליו קפיטל של רני צים לחלק דיבידנד של 275 מיליון שקל. השופט אריאל צימרמן קבע כי לאחר שהנושה המרכזי, בנק מזרחי טפחות, נתן את הסכמתו, אין קושי לאשר את חלוקת הדיבידנד.
במאי 2021 רכשה וואליו קפיטל של רני צים את בית ההשקעות פסגות, ולשם כך נטלה מימון ממזרחי טפחות, שהעמיד לרשותה הלוואה בסכום של 255 מיליון שקל בריבית שנתית של 1.25% לתקופה של 180 יום.
לפי הסכם המימון, וואליו החזקות ופסגות התחייבו לפעול להגשת בקשות לבית המשפט להפחתת הון. פסגות פנתה לבית המשפט לפי הסכם המימון וביקשה לאשר לה את חלוקת הדיבידנד הגבוהה ב-20 מיליון שקל מעבר לסכום ההלוואה.
ההחלטה על חלוקת דיבידנד מותנית בשני מבחנים: מבחן טכני של רווח ומבחן יכולת הפירעון. פסגות פעלה לפי הסכם המימון ופנתה לבית המשפט לאשר לה חלוקת דיבידנד בסכום העולה על 20 מיליון מעבר לסכום ההלוואה. היא טענה כי למרות שאינה עומדת במבחן הרווח, היא מקיימת את מבחן יכולת הפירעון.
בבקשה שהגישה לבית המשפט באמצעות עורכי הדין יעקב אנוך וחדוה כהן הרמתי ממשרד מ. פירון, ציינה פסגות כי ההון העצמי שלה עומד על כ- 355 מיליון שקל, שיעמוד לאחר החלוקה על 80 מיליון שקל, וכי סך הנכסים שלה עומד על 425 מיליון שקל. לאחר החלוקה יתר הנזילות תעמוד על 21 מיליון שקל.
הבקשה נסמכה על חוות-דעת מומחה של רו"ח יניב אבדי, שותף מייסד חברת הייעוץ בטא פייננס, שבחן את יכולת הפירעון של פסגות. לפי חוות-הדעת, החברה צפויה להיות בעלת EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) חיובית ובעלת יתרת מזומנים כנדרש, כך שהפחתת ההון לא עתידה להרע את מצבה הכספי שלה באופן העלול לפגוע בנושיה או ביכולתה לעמוד בפירעון מחויבויותיה.
"באשר לסכום ההלוואה העיקרי, 255 מיליון שקל, מניתוח הנתונים שהוצגו, הסכם המימון, הסכמתו המפורשת של הבנק להגשת הבקשה לאישור החלוקה על מלוא סכומה, כפי שעולה מן ההסכם וכפי שהוצגה בדיון, ומבחינתה של עמדת הממונה (הכנ"ר), הרי שניתן לאשר את החלוקה של סכום ההלוואה בסך 255 מיליון שקל", קבע השופט.
באשר לסכום הנוסף של 20 מיליון שקל, שפסגות ביקשה לחלק ממקורותיה העצמיים, השופט ציין את עמדתו של הכנ"ר כי "לחברה יש הון חוזר חיובי בסך המוערך בכ-16 מיליון שקל, המבטיח את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הנושים במסגרת הפעילות השוטפת, ויש מקום לאשר את החלוקה, נוכח עמידתה של פסגות במבחן יכולת הפירעון".
השופט קבע כי "אין מניעה לאישור החלוקה כמכלול. הטעם המרכזי לכך נעוץ בשאלת עיתוי פירעון החובות". באשר לשאלת יכולת הפירעון של ההלוואה לטווח הארוך, קבע השופט כי הנושה הרלוונטי היחיד להלוואה זו הוא הבנק, שנתן את הסכמתו, ולכן אין קושי באישור החלוקה.