מהפרסומים האחרונים של בנק ישראל ושל איגוד חברות האשראי, עולה תמונה מעודדת של גידול ניכר במספר חברות האשראי החוץ־בנקאיות ובהיקף המצטבר של ההלוואות שניתנו בידי אותן החברות — שאמורות להתחרות בבנקים בהעמדת אשראי למשקי בית ולעסקים.
מסקירה שפירסם באחרונה בנק ישראל עולה כי מתחילת 2020 מספר חברות האשראי החוץ־בנקאי שמגייסות הון וחוב בבורסה כמעט הוכפל. בסוף 2021 היו 23 חברות ציבוריות שהעמידו אשראי בכ–14 מיליארד שקל, כשמרביתן מתמחות בהעמדת אשראי למגזר העסקי. אם מוסיפים לכך עוד כ–100 חברות פרטיות בעלות רישיון מורחב לעסוק באשראי חוץ־בנקאי, היקף האשראי שהועמד עד כה בידי החברות הללו מוערך ב–25 מיליארד שקל, לעומת 8 מיליארד ב–2015.
בנוסף, חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ומקס, שהופרדו במסגרת חוק שטרום מהפועלים ולאומי, וכן חברת כאל שבשליטת דיסקונט (72%), מחזיקות בתיק אשראי (בעיקר למשקי בית) בשווי מצטבר של יותר מ–15 מיליארד שקל.
למרות הגידול בהיקף הפעילות, נתחי השוק של הגופים החוץ־בנקאיים בשוק האשראי הכולל עדיין מוערכים באחוזים בודדים, והוא ממשיך להיות בשליטה בלתי מעורערת של הבנקים, שמחזיקים ביותר מ–90% ממנו.
עם זאת, הבנקים אינם מסתפקים בכך, ומנצלים כל פרצה כדי להגדיל את נוכחותם בשוק האשראי החוץ־בנקאי. מגמה זו בולטת בתקופה האחרונה, והיא מורגשת במיוחד בהפועלים, לאומי ודיסקונט. הדבר מתבטא בכך שהבנקים האלה, כמו בנקים אחרים, בהם מזרחי טפחות, מעמידים לחברות האשראי החוץ־בנקאי אשראים בהיקפים גדולים של מאות מיליוני שקלים לצורך פעילותן השוטפת; משקיעים ישירות עשרות מיליוני שקלים במניות של אותן החברות; וכן מקימים יחד עם חברות האשראי החוץ־בנקאי מיזמים בתחומי האשראי, ובהם הם מזרימים מאות מיליוני שקלים לצורך העמדת אשראי עתידי.
בהקשר הזה נשאלת השאלה מה יהיו ההשלכות של המהלכים האלה — כלומר, האם הבנקים יסייעו לחברות אשראי חוץ־בנקאיות להוזיל את עלויות המימון ולהתחרות בצורה טובה יותר, או שהם פשוט יפעלו בכל דרך אפשרית לחסום את התחרות, כפי שהם מנסים לעשות בנישות מסוימות בענפי התשלומים וכרטיסי האשראי?
"הבנקים הבינו שחברות האשראי החוץ־בנקאיות הצליחו להתגבר על הנזקים שנגרמו להם בקורונה. הם רואים בחברות הללו פלטפורמות מצוינות להגיע ללקוחות בתחומי האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, ולעיתים באשראי צרכני", ציין יניב אבדי, שותף מייסד בחברת הייעוץ הפיננסי בטא פייננס, שמלווה חברות אשראי חוץ־בנקאי.
אבדי מוסיף, "לגבי הפגיעה בתחרות, בסוף השליטה בחברות הללו נשארת בידי בעלי השליטה ולא בידי הבנקים, כשחלק מהחברות גם מבינות שיש להתרחב ולהיכנס לנישות חדשות של מימון וגם לשווקים בחו"ל. אם כבר הבנקים יתחרו מול שוק האג"ח על מימון של אותן החברות".
בכיר בענף האשראי רואה את הדברים אחרת: "ברגע שהרגולטורים מאפשרים זאת, הבנקים מעלים הילוך גם בשוק האשראי החוץ־בנקאי. ראינו כבר שרפורמת שטרום, אשר הוציאה את הפועלים ולאומי מהשליטה בישראכרט ומקס, רק חיזקה את הבנקים. הרווחים שלהם מתחום כרטיסי אשראי לא רק שלא נפגעו, אלא הם נמצאים בעלייה מתמדת. כך עלול לקרות גם במקרה הזה. פתאום כולם יתעוררו ויגלו שהבנקים חסמו תחרות גם בפלחים האלה של האשראי החוץ־בנקאי. כך יהיה קשה מאוד להרים תחרות בשוק האשראי הריכוזי בישראל".
ומה קורה בפועל? הפועלים, הבנק הגדול במדינה מבחינת תיק האשראי, מקדם בימים אלה הקמת מיזם חדש להעמדת הלוואות לרכישת כלי רכב משומשים. מלבד הפועלים, שאמור להעמיד אשראי ולספק לקוחות במיזם הנרקם, יהיו שותפים בו גופים עם כיסים עמוקים ונוכחות גדולה בשוק כלי הרכב, כמו אתר יד 2 שבשליטת התאגיד הגרמני אקסל שפרינגר; וחברת אלייד השקעות בראשות היו"ר יצחק סוארי, ששולטת בצ'מפיון מוטורס — יבואנית אאודי, פולקסווגן, סיאט, קופרה וסקודה. אלייד גם מחזיקה בבעלות על חברת אוטודיל, הנחשבת אחת השחקניות הבולטות בשוק כלי הרכב המשומשים.
אם המיזם אכן יקרום עור וגידים הוא יתחרה ראש בראש במימון ישיר שבשליטת בני הדודים מוקי ודורון שנידמן, שהיא השחקנית הגדולה בתחום העמדת אשראי לרכישת כלי רכב מיד שנייה; וכן בחברות כרטיסי האשראי בראשות מקס — שמתכננות להגדיל את נוכחותן בשוק העמדת אשראי לרכישת כלי רכב מיד שנייה.
המהלך הזה מצטרף לכך שהפועלים הקים לפני כמה חודשים, עם חברת הפינטק והאשראי החוץ־בנקאי בלנדר, חברה להעמדת אשראי צרכני לאנשים פרטיים בנקודות מכירה פיזיות ודיגיטליות בישראל — BNPL, קנה עכשיו שלם אחר כך. בשלב הראשון, בלנדר תחזיק ב–80% מהחברה המשותפת, ותהיה אחראית על תפעול ושיווק ההלוואות, בעוד הפועלים יעמיד לה את מקורות המימון. בעתיד, יוכל הפועלים להגדיל את אחזקותיו בחברה המשותפת ל–51%.
הפועלים החל גם באחרונה בשיתוף פעולה עם חברת אשראי חוץ־בנקאי אחרת, מלרן פרויקטים, המתמחה בהעמדת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בחברה הערבית, והיא נסחרת לפי שווי שוק של 411 מיליון שקל.
במסגרת שיתוף הפעולה בין הצדדים, מלרן שבשליטת מואנד ריאן, תפנה חלק מלקוחותיה שיהיו מעוניינים בהעמדת אשראי בנקאי להפועלים, ואם יתבצעו עסקות אשראי, הצדדים יתחלקו בהכנסות.
גם לאומי נמצא חזק בתחום האשראי החוץ־בנקאי. הבנק החזיק עד סוף 2018 ישירות ב–20% ממימון ישיר, ובמסגרת עסקה להחלפת מניות שבוצעה אז הוא מכר אותן לביטוח ישיר השקעות פיננסיות, וקיבל בתמורה 8% מביטוח ישיר השקעות פיננסיות השולטת במימון ישיר
ב–2021 הגדיל לאומי את נוכחותו בשוק האשראי החוץ־בנקאי, כשרכש תמורת 40 מיליון שקל, באמצעות זרוע ההשקעות הריאליות לאומי פרטנרס, 20% מחברת אורשי. ללאומי גם ניתנה אופציה למימוש החל מבעוד שלוש שנים להשתלט על אורשי, שהיא חברה ותיקה בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, באמצעות רכישת 55% נוספים מאורשי לפי שווי חברה של 429–525 מיליון שקל, בהתאם למועד המימוש. אורשי מבצעת, בין היתר, ניכיון צ'קים.
נוסף על כך, הודיע לאומי בשבוע שעבר על השקעה של 85 מיליון שקל (מתוך זה 65 מיליון שקל במניות ו–20 מיליון שקל באמצעות הלוואת בעלים) תמורת הקצאה של 20% מחברת מימון בקליק, המתמחה בהעמדת אשראי לרכישת כלי רכב מיד שנייה בנקודות מכירה. החברה נמצאת בשליטת חברת הפינטק והאשראי החוץ־בנקאי אי.אר.אן, שבשליטת מנורה מבטחים החזקות ורוני וטובה נתנזון.
ההשקעה במימון בקליק אינה של לאומי פרטנרס, אלא בוצעה באמצעות חטיבת האסטרטגיה, הדיגיטל, הדאטה והפרויקטים הרוחביים של לאומי, והיא עשויה לסייע לאי.אר.אן להשלים בחודשים הקרובים הנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה לפי שווי של כמיליארד שקל.
גם דיסקונט נמצא חזק בשוק האשראי החוץ־בנקאי בזכות המתנה שקיבל מוועדת שטרום, שהשאירה לו את השליטה בחברת כרטיסי האשראי כאל (72%). כאל מחזיקה בתיק אשראי צרכני בהיקף של 5.5 מיליארד שקל ובתיק של מאות מיליוני שקלים לעסקים קטנים. דיסקונט גם שותף במשך שנים ארוכות, באמצעות זרוע ההשקעות הריאליות דיסקונט קפיטל, בחברת מניף שירותים פיננסיים (17.5%), הנסחרת לפי שווי שוק של 600 מיליון שקל. מניף עוסקת בהעמדת אשראי ליזמי נדל"ן, ונמצאת בשליטת מבטח שמיר של מאיר שמיר.
לפני כחצי שנה נכנסה דיסקונט קפיטל כשותפה במלרן, כשרכשה תמורת 47 מיליון שקל 13% ממניותיה עם אופציה להגדלת האחזקה ל–18%. בנוסף, בנק מרכנתיל מקבוצת דיסקונט חתם על שיתוף פעולה עם מלרן בתחומי הלוואות.
"הנוכחות של הבנקים בשוק האשראי החוץ־בנקאי רק תיטיב עם הלקוחות, כי הבנקים גובים ריביות נמוכות יותר הן ממימון ישיר הן מחברות כרטיסי אשראי הן משאר השחקנים בשוק החוץ־בנקאי — כך שאין סיבה לחסום את נוכחותם בשוק הזה", אמר בכיר באחד הבנקים.
